אתגרי ישראל – 2016: המלצות לסדרי עדיפויות לאומיים

ארנון סופר

2016

עם מה באמת מתמודדים נבחרי ישראל כיום? מנהיגות כלכלית, תקשורת וזרם קבוע של רכילות? עם שרה נתניהו, בר רפאלי והטבות השכר של נבחרי האומה? עבורם, השאלה "איך ומדוע" של סגירת מסעדה בבעלותו של מסעדן ואישיות טלוויזיה ידועה היא בהחלט לא פחות חשובה. ובמקביל הם דנים ב"וועידת השלום" המוזרה וההיסטרית של עמוס שוקן, האם לעקר או לא לעקר את אוכלוסיית החתולים של תל אביב, לתת לצה"ל לנצח, ו"אם ירצה השם", הכל יסתדר בדיוק כפי שרצינו, בדיוק כפי שקרה ב-3,200 השנים האחרונות. אבל הכי חשוב הוא להתמודד עם אורן חזן, תופעה ביזארית ודוחה, שמגדירה יותר מכל מי הם באמת נבחרי הציבור שלנו, המנהיגים שאמורים לספק פתרון למה שאציג בעמודים הבאים.

למרות הבעיות החמורות הללו, ובזמן שהבית עדיין עולה בלהבות, איש לא מזכיר את העובדה שישראל אינה מדינה מערבית, וזאת משום שהיא שוכנת במזרח התיכון. זו אינה אמירה היפותטית, שכן ממנה נגזרות שלל החלטות שיש לקבל, כגון יוזמה פוליטית, נכון ולא נכון. עם זאת, מנהיגי המדינה (משפחת ביביס, משפחת בוז', משפחת לפיד, משפחת בנט ומשפחת איבט) חושבים שאנחנו עדיין מדינה מערבית, אבל תראו עם מה הם מתמודדים.