התערבות קבוצתית לשיפור השינה באמצעות CBT-I ו-IRT עבור שורדי מתקפת השבעה באוקטובר
ד"ר עפרה פלינט־ברטלר, ד"ר אלה גב רוזן, גב' עדי קוליק, ד"ר אורית שפירו
קיים קשר הדוק בין הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD) לבין הפרעות שינה, כאשר מדובר ביחסי גומלין דו־כיווניים (Messman et al., 2023). טיפולים יעילים כוללים CBT-I – טיפול קוגניטיבי־התנהגותי לנדודי שינה, שיעילותו אוששה במטה־אנליזה (Koffel et al., 2015), ו-IRT – טיפול בחזרה בדמיון, פסיכותרפיה שהוכחה כיעילה לטיפול בסיוטים (Romier et al., 2024). מחקר חלוץ זה בחן את ההיתכנות והיעילות של התערבות קבוצתית משולבת באמצעות CBT-I ו-IRT בקרב שישה שורדי מתקפת הטרור בפסטיבל המוזיקה בשבעה באוקטובר.
המפגשים התקיימו במרכז האמבולטורי "איזון־ארנה" (Izun-Arena), על רקע טראומה מתמשכת.
שיטה: שישה משתתפים (גיל ממוצע: 28.5) השתתפו בשמונה מפגשים קבוצתיים שהתבססו על פרוטוקולים של CBT-I ו-IRT. המשתתפים מילאו יומני שינה ועברו הערכת תסמיני PTSD באמצעות שאלון PCL-5 לפני ההתערבות ולאחריה. יומני השינה סיפקו מדדים כמותיים של דפוסי השינה, ובמקביל נערך ניתוח תמטי של הדיונים הקבוצתיים.
תוצאות: הנתונים שנאספו לפני ההתערבות הצביעו על הפרעות שינה חמורות: משך שינה קצר, שינה מקוטעת, זמן הירדמות ממושך, יקיצות תכופות וסיוטים מוחשיים. מחצית מהמשתתפים דיווחו על בעיות שינה שהיו קיימות עוד קודם לכן, וכל המשתתפים עמדו בקריטריונים ל-PTSD (PCL-5 > 45). לאחר ההתערבות נמצא שיפור במשך השינה, ירידה במספר היקיצות ועלייה ביעילות השינה. בקרב חלק מהמשתתפים חלה ירידה בתדירות הסיוטים ובעוצמתם, וחלקם אף הציגו שיפור מדיד בתסמיני ה-PTSD.
ניתוח תמטי: בין הנושאים המרכזיים שעלו היו תחושת נורמליזציה שנוצרה באמצעות התמיכה הקבוצתית, קשיים בשמירה על נוכחות רציפה במפגשים וקושי במילוי יומני השינה. המשתתפים הצביעו על גורמי דחק חיצוניים, ובהם המלחמה המתמשכת, הליכים רפואיים ותסמינים הקשורים לטראומה, כגון דיסוציאציה, פלאשבקים וחריקת שיניים (ברוקסיזם). גורמים נוספים כללו שימוש בקנאביס לצורך שינה, שימוש בחומרים ממריצים לשמירה על ערנות ותחושות אשמה הקשורות לשינה ולטראומה.
מסקנות: התערבויות שינה קבוצתיות המשלבות CBT-I ו-IRT הן ישימות ועשויות להועיל גם במצב של טראומה מתמשכת. לנוכח השכיחות הגבוהה של הפרעות שינה בקרב הסובלים מ-PTSD, יש חשיבות לביצוע מחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs) עתידיים במדגמים גדולים יותר, כדי לאשש את הממצאים ולשכלל את ההתערבות.
