יחסי הודו-ישראל: אינטרסים אסטרטגיים, פוליטיקה ופרגמטיזם דיפלומטי

יצחק גרברג

2010

מונוגרפיה זו מתמקדת ביחסים בין הודו לישראל. מדינת ישראל, שהוקמה בשנת 1948, הוכרה על ידי הודו ב-18 בספטמבר 1950. עם זאת, שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים רק ב-29 בינואר 1992.

יחסי הודו-ישראל בין השנים 1948 ל-1991 התאפיינו במדיניות חוץ פרו-ערבית ואנטי-ישראלית חלקית. עמדה זו שיקפה את עניינה של הודו עצמה במזרח התיכון כמו גם את אהדתה המסורתית לערבים; היא הושפעה עוד יותר ממחויבותה של הודו לתנועת המדינות הבלתי מזדהות (NAM) ומרגשותיהם של המוסלמים ההודים.

בשנת 1992 התרחש שינוי דיפלומטי משמעותי, כאשר הודו וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים.

ממשלות הודיות עוקבות השפיעו על מדיניות החוץ ההודית כלפי ישראל. תחת ממשלות בראשות מפלגת ה-BJP (1998-2004) הגיעו היחסים בין שתי המדינות לשיאים חדשים. למרות ההאטה מאז 2004, היחסים הדו-צדדיים בין הודו לישראל בכלל ויחסי הביטחון ביניהן בפרט התפתחו באופן חיובי בהתמדה, כשהמרכז הוא התכנסות האינטרסים האסטרטגיים של שתי המדינות.