ראש מכון חייקין לגאואסטרטגיה הציג ממצאים ראשוניים ממחקר חדש שבוחן את אירועי השבעה באוקטובר, בכנס מחקרי בנושא משטרה וביטחון לאומי 2026
- Chaikin Chair
- 6 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
צוות המכון
3,800 מחבלים. 119 נקודות פריצה. 37 יעדים שהותקפו בו־זמנית. מול כל אלה - שוטרים ואנשי מילואים שהגיעו לשטח בלי פקודה, לפעמים בלי נשק, ובלי שום תיאום מרכזי.
איך זה בכלל קרה שעוד באותו ערב ישראל החזירה לעצמה את השליטה על השטח?
בכנס מחקרי בנושא משטרה וביטחון לאומי, שהתקיים בשבוע שעבר בבית מורשת משטרת ישראל בבית שמש, פרופ' עמי פדהצור, ראש מכון חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, הציג יחד עם הדוקטורנטית אופיר דיין, ממצאים ראשוניים ממחקר חדש שבוחן את אירועי השבעה באוקטובר מזווית שכמעט לא דיברו עליה: לא רק הכשל - אלא ההצלחה המבצעית שהתרחשה בצילו.
מי היו הלוחמים שהגיעו ראשונים? למה סיכויי ההצטרפות ליוזמה של אנשי היחידות המיוחדות היו גבוהים פי 6-7 מכל לוחם אחר? ומה יש לישראל שלמדינות אחרות פשוט אין?
צפו בתשובות - בהרצאה המלאה (16 דקות):
שאלה משלימה עלתה גם בהרצאתה של אופק אדרי פאר, דוקטורנטית בביה"ס למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה: לא רק מה קרה בשטח, אלא למה שוטרים בכלל בחרו לסכן את חייהם.
בהתבסס על 29 ראיונות עומק עם שוטרים ושוטרות שהשתתפו בהגנה על הדרום, אדרי מצאה שבניגוד לזמני שגרה - שבהם מוטיבציות חיצוניות כמו הנחיות מפקדים או תמריצים הן שמניעות סיכון - במצב הקיצון של השבעה באוקטובר המניע היה פנימי לחלוטין: ערך הצלת חיי אדם, תחושת רעות בין חברי הצוות, מחויבות עמוקה למדינה, ומה שרבים מהמרואיינים כינו "שליחות". המחקר, בהנחיית ראש ביה"ס למדעי המדינה, פרופ' ניסים כהן, גם חושף את המחיר: מנגנוני הישרדות כמו ניתוק רגשי ופעולה על "טייס אוטומטי" בזמן אמת, ותופעות של פוסט־טראומה, שחיקה ופגיעה באמון בציבור בטווח הארוך.
בפתח הכנס החשוב, שהביא לבמה אחת חוקרים, קציני משטרה בכירים ואנשי אקדמיה, הגב' אורית פוגל שפרן, נציגת משפחת חייקין, התייחסה למורשת המכון הנושא את שם המשפחה ולחשיבות שיתוף הפעולה המתמשך בין האקדמיה למשטרת ישראל.
.
